הגעתי לבלינסון לזירוז בשל רעלת הריון לאחר שתכננתי לידה טבעית...

עברתי אשפוז ארוך ועמוס חויות לפני הלידה ואחריה בגלל סיבוכים שונים.

האשפוז היה נוראי לכל אורך הדרך אך הלידה מצויינת למרות הבעיות הרפואיות השונות.

המיילדות, המרדימים והצוות הרפואי בזמן הלידה היו כולם מקסימים ונענו לגחמותינו מא ועד ת למרות האילוצים הרפואיים השונים.

לגבי האשפוז אציין רק את הדברים שהכי הפריעו לי-

הזירוז היה קשה וארוך.לא אפשרו לבעלי להשאר במחלקה כך שהייתי פשוט לבד במשך שעות רבות של צירים קשים. לא קיבלתי סיוע מ-י-נ-י-מ-ל-י מאחיות המחלקה, לא קיבלתי משכחי כאבים למרות שביקשתי שוב ושוב, ועשו לי טובה כשבדקו פתיחה אחרי תחנונים רבים וגילו שאפשר לרדת לחדר לידה 

בזמן ההתאוששות היה לי דימום ואיבדתי הכרה, והגעתי למחלקה בסוף שבוע, לאחר 18 שעות בחדר לידה, מלוכלכת מכף רגל ועד ראש ומרותקת למיטה. למרות שביקשתי שוב ושוב האחיות נאותו להחליף לי בגדים בפעם הראשונה רק כ- 24 שעות לאחר הלידה. אין מה לדבר על סיוע במקלחת/ שירותים וכו'. היחס הזה מצד הצוות הסיעודי ליווה את כל האשפוז.

ביתי הייתה מחוברת למוניטור בגלל תרופה שקיבלתי בלידה ואני הייתי מרותקת למיטה ולכן לא יכולתי לראות אותה ביומיים הראשונים לאחר הלידה. לא קיבלתי שום סיוע בנושא למרות שביקשתי.

אירוע הדימום היה מפחיד עבורי, עבור בעלי ועבור המשפחות שכבר חיכו בחוץ. למעט רופא שאמר שיצאתי מסכנת חיים, לאורך כל האשפוז אף אחד לא הסביר לנו מה היה ולא הסבירו לנו דבר על מצבה של ביתנו, שכאמור הייתה מרותקת לתינוקיה.

יאמר לזכות מחלקת היולדות שהייתי בחדר לבד בגלל כל מה שעברתי ואפשרו לי להשאיר מלווה בלילות מה שעזר לי מאוד לאור המצב.

בקיצור- לידה מסובכת אך טובה מאוד שהתקלקלה ע"י אשפוז גרוע