נפל במזלי שהמיילדת שלי הייתה זו שהייתי בקורס הכנה ללידה שעשתה. אבל מאז שיצאתי לחדר יולדות זה היה סיוט . ראש נון סטופ אין הקפדה על שעות ביקור , אין התחשבות מצד האחיות . הכפות רגליים שלי למשל התנפחו וביקשתי מאחות שתביא לי שמיכה בכדי שאוכל להרים את הרגליים למעלה ונעניתי בשלילה שאני ילך בעצמי. וגם "זכיתי " לצעקות מאחוצת אחרת שהפרחים שנתנו לי עם נייר קרפ לכלך את הרצפה בחדר. לא ישנתי שלושה ימים בגלל הרעש והתפללתי שיייגמרו שלושת ימי האשפוז. זוועה .