יצירת קשר
בחרי על פי שמות בתי חולים בישראל  
בחרי איזור בארץ  
בחרי סוג לידה  
    או        
       רק חווית לידה מאבא       רק חווית לידה מאמא     כל החוויות   
      
 
      
לידה רגילה,  מרכז רפואי אסף הרופא, אזור המרכז

לידתי השלישית זו הייתה לידתי השלישית, את שתי הקודמות עברתי בבלינסון, קיסרית ורגילה עם אפידורל. בבלינסון היה בסדר גמור, אך הפעם החלטתי ללדת בבית חולים עם מלונית, מה גם שעברנו דירה ואסף הרופא היה הקרוב ביותר. בעלי ואני השתתפנו בסיור ובכנס הריון והחלטנו הפעם לבחור באסף הרופא. הגעתי עם צירים וירידת מים, מיד כשהחלו נסענו, כיוון שחששתי שלא אספיק לקבל אפידורל, בכל זאת לידה שלישית.... נכנסתי למיון יולדות ועד שהגיעה אחות מיילדת לבדוק אותי הזמן הרגיש כמו נצח, חלפו 7 דקות (כי מדדנו צירים) בכיתי מכאבים וביקשתי מבעלי שיקרא למשהיא כי אני ממש צריכה להיכנס לחדר לידה. האחות שהגיעה הייתה אדיבה ונחמדה, כשבדקה אותי הופתעה מהמצב כלומר מהתקדמות תהליך הלידה, ואמרה שאני כנראה לא אוכל לקבל אפידורל כי אני עם פתיחה של 5. בשלב זה נכנסתי לחרדה עצומה, כי הכאב היה קשה מנשוא וידעתי שזה רק צפוי להחמיר ולא ידעתי למה לצפות. רעדתי מפחד והצירים התכופים לא הקלו. הועברתי לחדר לידה, אנסה שלא להכביר במילים.. ועדיין לתת את התמונה המלאה כפי שחוויתי אותה לכל ההריוניות. מאד הפריע לי האור החזק בחדר וכשביקשתי לעמעם את האורות, אמרה לי המיילדת שזה אפשרי רק עד הלידה. כל ניסיון שלי לגלות אסרטיביות כשאני מתפתלת מצירים, זכה להתעלמות מוחלטת. בשלב זה היינו לבד, בעלי ו��ני, כי היה לחץ ובדיעבד התברר שהרבה לידות במקביל. לא הפסקתי לבכות, לפני תוך כדי ואחרי הלידה. חדר הלידה רחוק מלהיות אינטימי, וילון דק שכל רגע הוסט על ידי משהוא אחר הטריד את מנוחתי ופרטיותי כל הזמן. שוב ושוב ביקשתי שיסגרו אותו ושוב ושוב השאירו אותו מוסת חלקית בטוענה שזה רק פונה למסדרון חדרי הלידה. אז מה? למה כל מי שעובר במסדרון צריך לראות אותי יולדת. מה גם שמי שתכנן את חדרי הלידה מיקם את המיטה בדיוק מול הדלת בלי שום התחשבות בצניעות היולדת והמבין יבין. בשלב זה הבנתי גם מהרופאה וגם מהמיילדת שלאפידורל אני לא אזכה, כי לא אספיק. למרות שלקחו ממני דם וקיבלתי עירוי נוזלים לאפידורל. אני לא מתיימרת לחלוק על חוות דעתם המקצועית ומן הסתם כנראה שהן צדקו באותה נקודת זמן, אבל אין לי ספק שהיה כאן בזבוז זמן משווע שבעטיו לא זכיתי לקבל שום משכך כאבים. הייתי בחרדה עצומה ופחדתי פחד מוות באותם רגעים, מלבד בעלי הייתי כל כך לבד ושיוועתי ליד מכוונת מעודדת מלטפת ומרגיעה שתגיד לי שהכל יהיה בסדר ושאני יכולה לעשות את זה וזה לא יהיה נורא כל כך. באותם רגעים חלפה בי מחשבה אחת בראש, בשביל מה בכלל הגעתי ללדת בבית חולים?? והאמינו לי, אני ממש לא חסידת לידות טבעיות. אז כן, אני לא יודעת איך עשיתי את זה ואיך זה קרה.. אבל ילדתי לידה טבעית.. סוג של.. כלומר בלי שום משכ�� כאבים. למרות שהתחננתי על נפשי לכל דבר שלפחות ירגיע אותי ויעזור לי לאסוף כוחות. כל תחנוני נענו בשלילה. "כמה לחיצות ואת אחרי" לראשונה בחיי הרגשתי חוסר שליטה מוחלט במצב, לא כך דיימנתי את הלידה השלישית וכנראה האחרונה שלי.. את הקרעים הגיעה לתפור רופאה צעירה שהחלה לתפור אותי בלי הרדמה מקומית, כאן גייסתי את כל שארית כוחותיי ועמדתי על כך שהמקום יורדם קודם. אבל ההרדמה לא הספיקה לפעול והיא תפרה אותי מיידית כשאני מרגישה ה-כל ומתפתלת. ואני שואלת למה??? זה לא מספיק כואב ללדת? שתי אחיות או סניטריות, לא יודעת מה היה תפקידן, ניחמו אותי שיש יולדות שכבר ממתינות למעלה מחצי שעה שיתפרו אותן ויש לי מזל שאליי הגיעו מהר יחסית.. כיוון שיש כאן משוב לא פשוט מבחינתי על ההתנהלות והחוויה הכואבת והמאכזבת שעברתי שם, אני לא רואה מקום לפרט או לתאר את חווית המפגש עם האוצר היקר שהגיח לעולם והביא לנו אושר גדול. זה ראוי למקום אחר. בחדר ההתאוששות הייתה מיילדת מקסימה, שהייתה זכורה לנו מהסיור והיא סייעה לי להרגיע מהחוויה כי לא יכולתי להפסיק לרעוד ולבכות ונתנה לי אופטלגין נוזלי כי היו לי כאבים חזקים, לצערי הבכי בנקודה זו זה לא היה מאושר. אמשיך בכך שבמחלקה לא היה מקום ואני ועוד מספר יולדות שהינו במסדרון מספר שעות, עד ששוחררו יולדות והתפנו חדרים. האחיות היו ��עימות ומקצועיות, אך כל הסיטואציה ההזויה שאת בשיא הדימום מהלידה כי רק ילדת ומצפים ממך לתת שתן במתקן פלסטיק, שוב בלי שום פרטיות ומצד שני, את לא יכולה לרדת מהמיטה עדיין לשירותים כי את לא יציבה וגם לא מאפשרים. שהיתי לילה אחד במחלקת יולדות ועברתי למלונית. המלונית אסף בייבי מומלצת בחום ושווה כל שקל. הצוות נפלא, קשוב, עדין ואדיב ונכון לסייע בכל מה שתצטרכי. התנאים נהדרים ופשוט נהננו מכל רגע בשהייה שם. לסיכום חברות, זוהי הפעם הראשונה שאני חוזרת לאותם רגעים, לא קל להיזכר אבל חשוב בעיני. בשבילכן. אווירה מאד טכנית שוררת בחדרי הלידה של אסף הרופא בתחושותי, ליולדת אין שם, אין רצונות, אין מקום, רק תוציאי את התינוק ותעברי לתחנה הבאה. חיסכו מעצמכן את עוגמת הנפש, לפחות עד שמשהוא שם יעשה בדק בית אמיתי.


  
   שלחי אלינו חוויה
 תגובות שלכן לחוויה זו...

לצפייה בדירוג בית חולים זה
לאתר בית חולים מרכז רפואי אסף הרופא


איפה ללדת. השוואת חדרי לידה על פי חוויות של יולדות
כל הזכויות שמורות לאימוטיב          עיצוב ובנית אתר - אימוטיב עיצוב ואינטרנט