הגעתי עם אמא שלי ביום שני בערב, ביה"ח היה ריק למזלי,כי שמעתי שלמחרת חדרי הלידה היו מלאים ויולדות היו צריכות לחכות במסדרון לחדרים, עם ירידת מים,אני והבן שלי היינו אצל ההורים שלי  באותו היום ובעלי היה בעבודה. קיבלו אותי לאולטראסאונד ולשאלות על ההריון וכו' ,היחס היה נעים והאוירה הייתה רגועה. נכנסתי לחדר לידה הטיבעי אך לצערי לא הספקתי להשתמש בכל האביזרים, כמו:הכדור והג'קוזי כי אחרי שעה התינוקת כבר הייתה בחוץ. החדר מרווח עם חדר אמבטיה גדול ומיטה גדולה שמתאימה לתנוחות לידה שונות. כשהגעתי לחדר לידה חיברו אותי למוניטור. אחרי כמה זמן באו לבדוק אותי ואמרו לי שהתינוקת גבוהה וזה קצת הלחיץ אותי אז הצעתי שאני אקום וילך קצת בחדר במטרה שזה יגרום לה לרדת למטה, אך המיילדת אמרה שלא כדאי עכשיו (כנראה בגלל הירידת מים) אחרי כמה דקות ירדו לי כל המים והרגשתי צירי לחץ וכשהמיילדת בדקה אותי היא הייתה מופתעת שהתינוקת כבר ממש למטה. בלידה עצמה היו איתי שתי מיילדות. אחת הייתה קצת יותר קשוחה, היא אמרה לי לא להוציא אוויר בלחיצות , אך המיילדת השנייה אמרה שזה בסדר, דבר  שגרם לי קצת לבלבול... היו איתי בעלי ואמא שלי. אמא שלי הייתה איתי מההתחלה וכל הזמן עודדה אותי ותמכה בי ובעלי הגיע אחרי חצי שעה. הוא ראה כדורגל בטלוויזיה (בחדר לידה י�� טלוויזיה - נראה לי קצת מיותר) ואמא שלי עיסתה לי את הגב - חלוקת תפקידים "צודקת". את שלב הלחיצות  עשיתי על הצד תוך כדי שאני מחזיקה ברך אחת  ולאחר שעה ולא הרבה לחיצות התינוקת יצאה לאוויר העולם  בבכי ממושך וקורע לב. אחרי הלידה התקלחתי והשאירו אותי בחדר עצמו עוד  שעתיים (במקום להעביר אותי לחדר התאוששות) כנראה בגלל שלא היו הרבה יולדות. לאחר מכן העבירו אותי לחדר שבו היו איתי עוד שתי בנות.

הייתה לי לידה מדהימה שבסופה נולדה אבישג במשקל 3.775