אני מאוהבת!

ביום שירדו המים אני כבר בשבוע 38+5- זה היה יום שישי, בבוקר פילאטיס ואחרי זה קנינו דגים לערב והמבורגרים לשבת.
התקלחתי ועלינו למיטה לשנצ, מתעוררת עם הרגשה שיוצא ממני פיפי.
לא נבהלתי.. בכל זאת להשתין על עצמי זה נראה לי סבבה לבחורה בחודש מתקדם.
כמובן הערתי את הבן זוג להחליף סדינים, תוך כדי החלפת סדינים ממשיך לצאת "פיפי" והתחלנו ויכוח של בואי נעלה למיון. לא הקשבתי לו והתייעצתי בקבוצת וואטספ עם בנות משוערות בחודש שלי- אמרו לי אם את משתעלת וזה יוצא אז מיון.
מפה לשם, בדרך ממש רציתי גרניטה פקאן אז עצרנו לקנות. מגיעים עם ירידת מים מובהקת, אישפזו אותי לחדר לידה וחיברו למוניטור למעקב.
כל הערב והלילה לא היו צירים.
לקראת 5 בבוקר עשו לי חוקן עשיתי מקלחת רק בגוף וקיבלתי זירוז פיטוצין.
לקחתי כדור פילאטיס וביקשתי להיות לבד וכל ציר יצאתי לסיבוב על הכדור, לפי הקצב של כל ציר כמו שלימדו אותי בקורס הכנה ללידה.
לקראת פתיחה 5 אמרתי אני לא מסוגלת יותר לסבול וביקשתי אפידורל.
למרות שדיי חששתי כי אמרו בקורס הכנה שאפידורל יכול לעקב פתיחה.
מהר מאוד הגיעה פתיחה 8 וכבר איפשרתי לכולם להורים ובעלי להכנס, כשאבא שלי נכנס לחדר עשה לי מסאז ברגליים וזה הוביל לפתיחה 10.
כבר בשעה 12 בצהריים האחות התחילה לתרגל איתי נשימות ודחיפות הוסיפה שמן שקדים וטיפטפה ריח תפוזים על החולצה שלי.
*לי עזר שהאחות קשרה סדין לקצה המיטה וגרמה לי למשוך אליי את הסדין ולצור כוח מנוגד כלפי האגן.*
בשעה 13:41 נולד אדם לעולם שהגדיר את תפקידי מחדש.
אני מאוהבת!