ויבק לאחר קיסרי חירום

לידה ראשונה קיסרי חירום באיכילוב, היה לי ברור שאנסה לידה וגינאלית ובעיקר לזרום עם הילד.
ההתלבטות היתה האם ללכת שוב לאיכילוב או לנסות במאיר. מאיר 5 דקות נסיעה באוטו מהבית אבל בית חולים קטן יותר. איכילוב בית חולים שכבר מוכר לי אבל מרגיש גם קצת כמו פס ייצור.
החלטתי לבסוף ללדת במאיר (הגענו לפני כן לסיור).
הגעתי למיון בתחילת שבוע 38 עם ירידת מים לפנות בוקר. המיון היה ריק והאחיות קיבלו אותי מהר לבדיקות. האחות הראשית היתה אנושית מאוד ואחר כך גם פגשתי אותה במחלקת אם עובר והיא אפילו זכרה אותי (כבר הישג).
אושפזתי במחלקת אם עובר עד להתקדמות הלידה- 24 שעות של צירים עד שב9 בבוקר היתה פתיחה 4 והסכימו שעלה לחדר לידה. שם עוד 12 שעות עד שילדתי.
קיבלה אותי מיילדת מקסימה בשם ענת שהתחלפה למיילדת יותר מקסימה גם בשם ענת. הסבירה לנו הכל בסבלנות וחינניות ומקצועיות גדולה! נתנה לי הרגשה של בית.. של מישהי שאיכפלת לה ממני. ברמה שסיימה משמרת ועדיין רצתה לסיים איתי את הלידה! חווית קיסרי חירום שונה בתכלית מלידה וגינאלית. מהר מאוד הגיעה מרדימה שגם היתה מאוד מאוד מקצועית ומהירה.
אין ספק שזו היתה חוויה אחרת לגמרי מהחוויה באיכילוב שזכורה לי מהצוות לא ממש טובה. הרגשתי שם שקופה וכאן היחס לרוב של אנשי הצוות היה יחס חם ואוהב.