טראומתית

ילדתי באסותא אשדוד בקיסריה חירום. היו לי האטות בדופק בשבוע 35 שעל פי רוב הרופאים כדאי שאהיה בהשגחה ושאין סיבה לדאגה ליילד לפני הזמן.
הגעתי בתקופה של המלחמה, חדרי לידה מלאים ביולדות, וגם במיון. עומס מטורף.
אושפזתי בהיריון בסיכון, הצוות מושלם! ערב אחד המוניטור לא היה תקין והייתי צריכה השגחה קפדנית יותר של אחיות אבל במחלקה היה עומס אז העבירו אותי לחדר המתנה בחדרי לידה לניטור ממושך. הרופאים והאחיות אמרו לי שאין לי סיבה לדאגה! בבוקר הגיע מנהל חדר לידה החרא של בן אדםםםם!! וככה בלי בוקר טוב בלי שלום בלי לפנות אליי, הצביע עליי ואמר לרופאים שלו בסיבוב בוקר "זאתי לניתוח" היינו בהלם והוא אמר "יש לכם 5 דקות להחליט אם אני משבץ אתכם לניתוח עכשיו או שיש לכם עובר מת" מהפאניקה אמרנו שכן.אין רגע ביום שאני לא מתחרטת על זה שלא ביקשתי חוות דעת שניה. ילדתי תינוק פג במשקל נמוך רק בשביל לפנות את חדר לידה ולהכניס סכום של 6 ספרות לבית חולים (תקראו את הסכומים בגוגל על לידות קיסרי פגים)
תחושה נוראית נוראית!!!!

האחיות במיון יולדות(הן גם מיילדות) מושלמות אחת אחת!
מחלקת יולדות היו מקסימות מהממות וסבלניות.
היינו מאושפזים 13 ימים בתינוקיה+ פגייה, צוותים מדהימים!
והדובדבן שבקצפת- יועצות ההנקה שליוו אותי והתעקשו לעזור בכל שעה! מדהימות וואו!
חדר ניתוח- מרדים תותח! עשה לי אפידורל בשנייה! שמו לי מוזיקת רקע (ביקשתי) והתפרים עצמם היו בשיטה מעולה!
בקיצור, אם את רוצה ללדת קיסרי- חוויה מדהימה!!
אם את רוצה רגיל- קחי בחשבון שתמצאי את עצמך אחרי ניתוח (שמעתי מהמון בנות שעברו שם קיסרי)