קשה ומאתגר

קשה ומאתגר

אני כבדת שמיעה, חלומי ללדת טבעי ללא אפידורל.

מבחינת התקשורת והאי הבנה עם הצוות בית חולים כשהתאשפזתי עם צירים וירידת מים עם דם, התקשורת על הפנים.
הצוות חשבו שהגעתי ללידה שנייה והיו לחוצים שאני עלולה ללדת כל רגע. (לא ברור לי עד היום איך הם הגיעו למסקנה הזאת.)
כשבפועל זו לידה ראשונה שלי ולקח לי המון זמן עם הצירים.
הם לא הנגישו עבורי מתורגמנית לשפת סימנים – לא ידוע לי אם יש חובה לפי החוק להנגיש מתורגמנית למאושפזת בבתי חולים שונים.
באסותא ידוע לי שיש אפשרות כזאת.

הגעתי לחדר הלידה עם דולה שהיא מתורגמנית שפת סימנים ובעלי. בעלי חיכה בחוץ כבקשתי.
לידה ראשונה, בסוף נשברתי וביקשתי אפידורל ואז הלידה נעצרה והשעות עברו ועברו… בסוף קיבלתי זירוז וחתך ואז ואקום.
החלום שלי התמוגג אבל לא הייתה ברירה, לעובר ירד הדופק והיה חייבים לפעול מיידית.

התפרים לא מושלמים, וצריכה לעשות ניתוח תיקון לתפרים.
ההחלמה ארוכה מאד. במיוחד מהתפרים, כי לא היה ממש טוב.

הצוות מדהים, בביות מלא, אפס הפרדה. האחיות עזרו עם התינוק כשהייתי ממש גמורה וחייבת לישון.

לגבי ההנקה, רציתי להפסיק אחרי יום וחצי ולא איפשרו לי מפני שלדברי האחיות הכדור לייבוש חלב צריך לקחת אחרי הלידה.
(בלי קשר, היועצות הנקה מדהימות וחמימות וסבלניות)

אחרי שבועיים מהביקור שלי במוקד עם גודש, דלקת וחום בפעם השנייה קיבלתי כדור לייבוש חלב וזה עבד יופי.

העיקר שזכינו באוצר שלנו מבורא עולם